מאמרים · רעיונות מהמחקר החינוכי
התאמה בין הנער לתחום
טריפל מייקר מפעיל קורסים במגוון רחב של תחומים, בתוך מסגרות חינוך חרדיות לנוער בסיכון. כל קורס בנוי ממפגש שבועי של שעתיים, לצד הלימודים הרגילים במוסד. הקורסים מבוססים על מודל משולש ההעצמה, שבבסיסו היכולות והיצירתיות של הנער, ובקודקוד העליון הדימוי העצמי שלו, שהוא יעד מרכזי של העבודה. בסדרה הזו אנחנו מציגים ארבעה רעיונות מהמחקר החינוכי, ואיך אנחנו מיישמים כל אחד מהם בקורסים. הסקירה הזו עוסקת בהתאמה בין הנער לתחום שבו הוא לומד.
מסגרות חינוך פועלות, מטבען, לפי מסלול אחיד. נער שאינו מתקדם לפי המסלול הזה מוגדר במקרים רבים כבעל קשיים, גם כשהקושי שלו קשור לתחום הלימוד או לשיטה, ולא ליכולות שלו. במסגרות החינוך החרדיות לבנים יש מעט מסלולים חלופיים לתלמיד שאינו משתלב במסלול המרכזי. מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת (מאי 2025) מונה בין המאפיינים של נשירה קשיים לימודיים והפרעות קשב, וגם אי התאמה למסגרת ו"היעדר מוטיבציה הנובעת מן הדרישות הפדגוגיות האחידות".1
התאמה בין הנער לסביבה
פרופ' ז'קלין אקלס ועמיתיה הציעו ב-1993 הסבר לתופעה דומה. לפי ההשערה שלהם, חלק מהירידה במוטיבציה ובתפיסה העצמית של מתבגרים צעירים נובע מחוסר התאמה בין הצרכים שלהם לבין ההזדמנויות שהסביבה, בית הספר והבית, מציעה להם.2 כשהסביבה מתאימה יותר לצרכים של המתבגר, אפשר לצפות לשיפור במוטיבציה. זה הרעיון שעומד בבסיס המבנה של הקורסים שלנו.
שלושה צרכים
תיאוריית ההכוונה העצמית של פרופ' ריצ'רד ריאן ופרופ' אדוארד דסי מתארת שלושה צרכים בסיסיים, והם מסוגלות, תחושת בחירה ושייכות. לפי התיאוריה, כשהצרכים האלה מתמלאים המוטיבציה והבריאות הנפשית עולות, וכשהם אינם מתמלאים המוטיבציה יורדת.3 סקירה של כריסטופר נימייץ וריאן מצביעה על כך שמורים שתומכים בשלושת הצרכים מקדמים אצל התלמידים מוטיבציה ללמידה שהם מזדהים איתה, הישגים ורווחה.4 מטא-אנליזה של אריקה פטל ועמיתיה, על 41 מחקרים, מצאה שמתן בחירה מגביר מוטיבציה פנימית, מאמץ, ביצוע ותחושת מסוגלות, וההשפעה על המוטיבציה הפנימית הייתה חזקה יותר אצל ילדים מאשר אצל מבוגרים.5 לכן אנחנו מציעים לכל מוסד קורסים בכמה תחומים שונים, ומתוכם הנער בוחר, יחד עם הצוות של המוסד, את הקורס שלו.
התפתחות של עניין
סוזן הידי ואן רנינגר הציעו מודל של ארבעה שלבים בהתפתחות של עניין. הוא מתחיל בעניין רגעי שמתעורר מגירוי בסביבה, ממשיך לעניין שנשמר לאורך זמן, הופך לעניין אישי ראשוני, ורק בסוף לעניין אישי יציב.6 כלומר, עניין אפשר לטפח בהדרגה, ונקודת ההתחלה היא מפגש עם תחום שמעורר סקרנות. לכן כל קורס שלנו נפתח בהיכרות עם התחום, ומשם מתקדם צעד אחר צעד.
איך זה מיושם בקורסים
המבנה של הקורסים נותן מענה לשלושת הצרכים.
- בחירה. המוסד מתאר לנו את התלמידים שלו, ויחד אנחנו קובעים אילו קורסים ייפתחו. אחר כך הצוות של המוסד והנער בוחרים יחד את הקורס שמתאים לו, לפי הרצונות והיכולות שלו.
- מסוגלות. בכל תחום יש מסלול הדרגתי, מהיכרות ראשונית עם החומר ועד לתוצר מוגמר.
- שייכות. הקורסים מתקיימים בתוך המוסד, ואותו מורה מלמד את הקבוצה מדי שבוע לאורך כל הקורס. המורה בונה עם הקבוצה גאוות יחידה סביב התחום שלה, למשל באימונים המשותפים בקליסטניקס או ביציאות לשטח בקורס ההישרדות.
מגוון התחומים, מחקלאות וספורט ועד צילום וטכנולוגיה, נותן לכל נער כמה נקודות כניסה אפשריות, כדי שימצא תחום שמעניין אותו.
בהקשר החרדי
סקירת ספרות של מאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל (2023) על נוער וצעירים חרדים בסיכון מביאה ראיונות שבהם הצעירים מספרים שהם שואפים להשתלב בקהילה. הסקירה מציינת שחסרים פתרונות מותאמים במוסדות החינוך, וממליצה לשתף את מנהיגי הקהילה ולחזק את תחושת השייכות.7 לכן הקורסים שלנו מתקיימים בתוך המוסד, והנער לומד בהם בלי לצאת מהקהילה שלו.
מקורות
- 1.Wininger, A. (Knesset Research and Information Center) (2025). נתונים על נשירת תלמידים חרדים ממערכת החינוך. הכנסת, מרכז המחקר והמידע, 28 במאי 2025 (הוכן לבקשת ועדת החינוך, התרבות והספורט). קישור
- 2.Eccles, J. S., Midgley, C., Wigfield, A., Buchanan, C. M., Reuman, D., Flanagan, C., & Mac Iver, D. (1993). Development during adolescence: The impact of stage-environment fit on young adolescents' experiences in schools and in families. American Psychologist, 48(2), 90-101.. קישור
- 3.Ryan, R. M., & Deci, E. L. (2000). Self-determination theory and the facilitation of intrinsic motivation, social development, and well-being. American Psychologist, 55(1), 68-78.. קישור
- 4.Niemiec, C. P., & Ryan, R. M. (2009). Autonomy, competence, and relatedness in the classroom: Applying self-determination theory to educational practice. Theory and Research in Education, 7(2), 133-144.. קישור
- 5.Patall, E. A., Cooper, H., & Robinson, J. C. (2008). The effects of choice on intrinsic motivation and related outcomes: A meta-analysis of research findings. Psychological Bulletin, 134(2), 270-300.. קישור
- 6.Hidi, S., & Renninger, K. A. (2006). The Four-Phase Model of Interest Development. Educational Psychologist, 41(2), 111-127.. קישור
- 7.Falk, A., Brender, D., & Or Sharvit, Z. (2023). Ultra-Orthodox Youth and Young Adults at Risk - Needs and Services: Literature Review (RR-972-23). Myers-JDC-Brookdale Institute, Jerusalem, December 2023 (commissioned by the Ministry of Welfare and Social Affairs). קישור