Triple Maker

מאמרים · רעיונות מהמחקר החינוכי

למידה דרך עשייה

טריפל מייקר מפעיל קורסים במגוון רחב של תחומים, בתוך מסגרות חינוך חרדיות לנוער בסיכון. כל קורס בנוי ממפגש שבועי של שעתיים, לצד הלימודים הרגילים במוסד. הקורסים מבוססים על מודל משולש ההעצמה, שבבסיסו היכולות והיצירתיות של הנער, ובקודקוד העליון הדימוי העצמי שלו, שהוא יעד מרכזי של העבודה. בסדרה הזו אנחנו מציגים ארבעה רעיונות מהמחקר החינוכי, ואיך אנחנו מיישמים כל אחד מהם בקורסים. הסקירה הזו עוסקת בדרך הלמידה בקורסים, למידה דרך עשייה.

רבים מהנערים שמגיעים לקורסים צברו לאורך הדרך חוויות של כישלון. לכן הלמידה בקורסים מעשית ובנויה סביב פרויקטים. הפרויקט המרכזי של כל קורס מחולק לפרויקטים קטנים, ובסוף כל פרויקט קטן יש לנער חוויית הצלחה. מניסיוננו, הצלחה שמגיעה רק בסוף הדרך רחוקה מדי בשביל נער בסיכון, והרצף של הצלחות קטנות משאיר אותו בתהליך.

למידה פעילה

מטא-אנליזה רחבה של סקוט פרימן ועמיתיו מאוניברסיטת וושינגטון, שפורסמה ב-PNAS, השוותה בקורסים לתואר ראשון במדעים, בהנדסה ובמתמטיקה בין שיעורים שבהם המרצה מדבר רוב הזמן לבין שיעורים עם למידה פעילה. בשיעורים מהסוג הראשון הסיכוי של סטודנטים להיכשל היה גבוה פי 1.5.1 מטא-אנליזה של צ'נג-חואן צ'ן ויונג-צי יאנג, על 30 מחקרים מתשע מדינות, מצאה שלמידה מבוססת פרויקטים משפרת הישגים לימודיים לעומת הוראה מסורתית, בגודל השפעה בינוני עד גדול.2

המודל התיאורטי של דייוויד קולב מתאר את הלמידה ההתנסותית כמעגל. היא מתחילה בהתנסות מוחשית, ממשיכה בהתבוננות במה שקרה ובהמשגה שלו, ונסגרת בניסוי של המסקנות במצב חדש, שפותח את המעגל מחדש.3 בקורסים שלנו ההתנסות והידע התיאורטי משולבים תמיד. ההתנסות שומרת על הקשב של הנערים, בייחוד מול חומר חדש או מורכב, והידע התיאורטי נבנה על מה שהם כבר עשו בידיים.

הכשרה מקצועית לצד הלימודים

מחקרים בארצות הברית מצאו שתוכניות שמשלבות הכשרה מקצועית עם לימודים עיוניים מועילות לתלמידים בסיכון. במחקר ניסויי של ארגון MDRC על תוכנית Career Academies נשרו עד סוף כיתה י"ב 21% מהתלמידים בסיכון גבוה שהשתתפו בתוכנית, לעומת 32% בקבוצת הביקורת.4 החוקרים המשיכו לעקוב אחרי המשתתפים גם אחרי הלימודים, כדי לבדוק איך הם משתלבים בעבודה. לאורך שמונה שנות מעקב, משתתפי התוכנית הרוויחו בממוצע 11% יותר בשנה מקבוצת הביקורת, ובקרב הגברים הצעירים הפער הגיע ל-17%.5 שון דוהרטי מצא בשלושה בתי ספר תיכון מקצועיים-טכנולוגיים במסצ'וסטס שהלימודים בהם העלו את הסיכוי לסיים תיכון בזמן ב-7 עד 10 נקודות אחוז אצל תלמידים ממשפחות מבוססות יותר, ואצל תלמידים ממשפחות מעוטות הכנסה ההשפעה נראתה גדולה עוד יותר.6

גם משרד החינוך פועל בכיוון הזה. התוכנית "חינוך טכנולוגי ברוח הישיבה" מציעה מסגרת חלופית לנערים חרדים בכיתות ט' עד י"ב שאינם מוצאים את מקומם בישיבה, ומשלבת לימודי קודש, לימודי ליבה ולימודים טכנולוגיים. לפי דוח הערכה של ראמ"ה, הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך, התוכנית פעלה החל משנת הלימודים תשע"ב, ובזמן ההערכה הופעלה ב-17 בתי ספר וב-57 כיתות. בין המטרות שהוגדרו לה נמצא חיזוק הערך העצמי והמסוגלות האישית של בני הנוער.7 טריפל מייקר לוקח את הרעיון של הכשרה מקצועית ומביא אותו לתוך המוסד הקיים. הקורסים אינם בית ספר מקצועי ואינם מחליפים את המוסד, והנער לומד בהם בלי לצאת ממנו.

משוב ותוצר

ג'ון האטי והלן טימפרלי מאוניברסיטת אוקלנד סיכמו מחקרים רבים והראו שמשוב הוא מההשפעות החזקות ביותר על למידה, אבל ההשפעה תלויה בסוג המשוב, והיא יכולה להיות גם שלילית.8 בעבודה מעשית חלק מהמשוב מגיע מהמשימה עצמה, למשל כשחלק שהודפס יוצא תקין או פגום, או כשצילום יוצא חד או מטושטש. משוב כזה ענייני וברור לנער, כי הוא רואה את התוצאה בעצמו. לצידו המורה, שנמצא בקשר אישי עם כל נער, נותן משוב בעל פה תוך כדי העבודה. לפעמים זו הכרה במה שהצליח, ולפעמים שאלה שעוזרת לו לזהות בעצמו איפה נתקע.

דוגמה לתוצר שהתלמידים עשו בעצמם היא שמן הזית "יגדיל" מקורס החקלאות. התלמידים מסקו זיתים בבית ילין במוצא, הביאו אותם לבית בד והפיקו מהם שמן זית בכבישה קרה. לאחר מכן עיצבו עם המורה לחקלאות את התווית, בחרו את השם וכתבו את הטקסטים שעל הבקבוק.

איך זה מיושם בקורסים

רוב הקורסים נמשכים שנה שלמה, ומחולקים לארבעה רבעונים עם נושאים מוגדרים. יש גם קורסים קצרים יותר. הקורסים מתקיימים בתוך המוסד ולפי הכללים שלו, והעבודה במחשבים נעשית ברשת המסוננת של המוסד. יציאה מחוץ למוסד, כמו סיור צילום, מתוכננת יחד עם המוסד, כולל כל האישורים. לאורך הקורס הנער מגיע לתוצרים שעשה בעצמו, לבד או בקבוצה, ומציג אותם באירוע שיא. המטרה היא שבסוף הקורס יהיו לו מיומנויות מעשיות בתחום ותוצר שהוא עומד מאחוריו.

מקורות

  1. 1.Freeman, S., Eddy, S. L., McDonough, M., Smith, M. K., Okoroafor, N., Jordt, H., & Wenderoth, M. P. (2014). Active learning increases student performance in science, engineering, and mathematics. Proceedings of the National Academy of Sciences (PNAS), 111(23), 8410-8415. קישור
  2. 2.Chen, C.-H., & Yang, Y.-C. (2019). Revisiting the effects of project-based learning on students' academic achievement: A meta-analysis investigating moderators. Educational Research Review, 26, 71-81. קישור
  3. 3.Kolb, D. A. (1984). Experiential learning: Experience as the source of learning and development. Prentice-Hall (הקישור: דף סיכום רשמי של James Madison University). קישור
  4. 4.Kemple, J. J., & Snipes, J. C. (2000). Career Academy Impacts for Students at High Risk of Dropping Out. Manpower Demonstration Research Corporation (MDRC); נייר שהוכן לכנס של Achieve ו-Civil Rights Project, Harvard University, ינואר 2001 (טיוטה). קישור
  5. 5.Kemple, J. J. (2008). Career Academies: Long-Term Impacts on Work, Education, and Transitions to Adulthood. MDRC. קישור
  6. 6.Dougherty, S. M. (2018). The Effect of Career and Technical Education on Human Capital Accumulation: Causal Evidence from Massachusetts. Education Finance and Policy, 13(2), 119-148. קישור
  7. 7.ראמ"ה, הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (2016). חינוך טכנולוגי ברוח ישיבתית, תשע"ו: דוח מחקר איכותני. משרד החינוך. קישור
  8. 8.Hattie, J., & Timperley, H. (2007). The Power of Feedback. Review of Educational Research, 77(1), 81-112. קישור