מאמרים · רעיונות מהמחקר החינוכי
הדימוי העצמי כיעד של העבודה החינוכית
טריפל מייקר מפעיל קורסים במגוון רחב של תחומים, בתוך מסגרות חינוך חרדיות לנוער בסיכון. כל קורס בנוי ממפגש שבועי של שעתיים, לצד הלימודים הרגילים במוסד. הקורסים מבוססים על מודל משולש ההעצמה, שבבסיסו היכולות והיצירתיות של הנער, ובקודקוד העליון הדימוי העצמי שלו, שהוא יעד מרכזי של העבודה. בסדרה הזו אנחנו מציגים ארבעה רעיונות מהמחקר החינוכי, ואיך אנחנו מיישמים כל אחד מהם בקורסים. הסקירה הזו עוסקת ביעד עצמו, הדימוי העצמי, ובשאלה מה בונה אותו.
תוויות וציפיות
נערים רבים מגיעים לקורסים עם חוויה של קושי בלימודים, ולפעמים גם עם תוויות שהודבקו להם בדרך. מחקרים על תיוג מראים שהתווית עצמה משנה את מה שמצפים מהנער. החוקרת דרה שיפרר ניתחה נתונים של כ-11,740 בני נוער מסקר ארצי בארצות הברית, ומצאה שלמורים ולהורים היו ציפיות נמוכות יותר מתלמידים שתויגו כבעלי לקות למידה מאשר מתלמידים עם הישגים והתנהגות דומים שלא תויגו. התיוג היה קשור גם לציפיות נמוכות יותר של התלמידים מעצמם, וחלק מהקשר הזה הוסבר בציפיות של ההורים, ובעיקר של המורים.1
פרופ' לי ג'וסים ופרופ' קנט הרבר מאוניברסיטת ראטגרס סקרו 35 שנות מחקר על ציפיות של מורים. לפי הסקירה שלהם, ההשפעה של ציפיות המורים על התלמידים קטנה בדרך כלל, אבל אצל תלמידים מקבוצות חברתיות שסובלות מסטיגמה היא עשויה להיות חזקה יותר.2 את הרעיון הזה אנחנו מיישמים בקורסים. המורים מציבים לכל נער ציפיות גבוהות, בלי קשר לתווית או להרגלים שהוא מביא איתו, והמשוב שלהם מתייחס לעשייה שלו ולמאמץ שהוא משקיע.
הנתונים בישראל
לפי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, על בסיס נתוני הלמ"ס, שיעור הנשירה בשנת תשפ"ג בקרב הבנים בחינוך החרדי בכיתות ז' עד י"ב עמד על 3.2%, 2,748 תלמידים.3 סקירת ספרות של מאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל מסכמת מחקרים שמתארים הערכה עצמית נמוכה ותחושת כישלון בקרב בני נוער חרדים שעזבו את המסגרת, ומציינת שהם חווים קושי חברתי בעקבות העזיבה.4 מכאן אנחנו מסיקים שחשוב לחזק את הנער בזמן שהוא עדיין בתוך המסגרת.
מה בונה את תחושת המסוגלות
פרופ' אלברט בנדורה מסטנפורד הציע שתחושת המסוגלות של אדם, כלומר האמונה שהוא מסוגל לבצע משימה, נבנית מארבעה מקורות, והם הצלחות בביצוע, צפייה באחרים, שכנוע מילולי ומצבים גופניים.5 סקירה של אלן אשר ופרנק פחארס על המחקר בבתי ספר מצאה שהצלחה אישית היא בדרך כלל המקור המשפיע ביותר על תחושת המסוגלות בלימודים.6
גם לשבח, שהוא סוג של שכנוע מילולי, יש גבולות, ולפעמים הוא אף מזיק. אדי ברומלמן ועמיתיו מצאו, במחקרים על ילדים בהולנד, שמבוגרים נוטים לתת שבחים מוגזמים דווקא לילדים עם הערכה עצמית נמוכה, ושאצל הילדים האלה שבח מוגזם הפחית את הנכונות להתמודד עם אתגר.7 קלאודיה מולר ופרופ' קרול דווק מצאו שתלמידי כיתה ה' ששובחו על כך שהם "חכמים" התמידו פחות אחרי כישלון מתלמידים ששובחו על המאמץ.8 בטריפל מייקר אנחנו עובדים לפי הגישה של פרופ' דווק לאורך כל שנות הפעילות, והמשוב בקורסים ניתן על המאמץ. מניסיוננו, משוב כזה מקדם את הנערים ביכולות, בביטחון ובהתנהגות.
איך זה מיושם בקורסים
הדימוי העצמי הוא יעד מרכזי של מודל משולש ההעצמה, אבל זה מושג חמקמק. קשה למדוד אותו, וקשה לעבוד עליו ישירות. לכן העבודה היומיומית מתמקדת בשני קודקודי הבסיס. העבודה על היכולות נותנת לנער מיומנויות חדשות ובונה את תחושת המסוגלות שלו. היצירתיות נותנת לו מקום לביטוי אישי, ומתרגלת איתו חשיבה חופשית, יציאה מתקיעות והעזה לפתח רעיון משלו עד הסוף. הקורסים עצמם בנויים כך שלאורך השנה יש בהם הרבה חוויות הצלחה קטנות, ובאירועי השיא חוויית הצלחה גדולה. ההצלחות האלה, הקטנות לאורך הדרך והגדולה בשיא, הן מה שבונה לאורך זמן את הדימוי העצמי של הנער. כך הרעיונות מהמחקר על תחושת המסוגלות הופכים לעקרונות של תכנון קורס.
- יעדים קרובים. בניסוי של בנדורה ודייל שאנק, ילדים עם קשיים חמורים בחשבון שעבדו עם יעדי ביניים קרובים התקדמו מהר ופיתחו תחושת מסוגלות ועניין, ואילו יעד רחוק לבדו לא השפיע.9 לכן כל קורס בנוי סביב פרויקט מרכזי שמחולק לפרויקטים קטנים, וכל פרויקט קטן מסתיים בחוויית הצלחה. כך ההצלחות פזורות לאורך כל השנה במרווחים קצרים, ואין הצלחה אחת גדולה ורחוקה, שהנער מתייאש לפני שהוא מגיע אליה.
- הדרגתיות. כל שלב בקורס קשה מעט יותר מהקודם, כך שכל הצלחה מכינה את הבאה.
- תוצר. לאורך הקורס הנער מפיק תוצרים מהעבודה שלו. בחקלאות, בצילום ובתלת מימד אלה תוצרים מוחשיים, ובקורסי ספורט התוצר הוא יכולת, כמו קרב ב-MMA או תרגיל מתקדם בקליסטניקס. תוצר כזה הוא עדות להצלחה שאינה תלויה בדברי עידוד, וזה בדיוק היתרון שבנדורה מייחס להצלחה בביצוע על פני שכנוע מילולי.5
- משוב על המאמץ. המורה נותן משוב בעל פה בכל מפגש, תוך כדי העבודה, ומתייחס בעיקר להשקעה ולמאמץ של הנער, ולא רק לתוצאה.
- אירוע שיא. אחרי כברת דרך, הנער מציג את מה שעשה בפני המשפחה והצוות. ההכרה שהוא מקבל שם נשענת על הישג קיים, ומצטרפת להצלחות שכבר חווה בעצמו.
מקורות
- 1.Shifrer, D. (2013). Stigma of a label: Educational expectations for high school students labeled with learning disabilities. Journal of Health and Social Behavior, 54(4). קישור
- 2.Jussim, L., & Harber, K. D. (2005). Teacher expectations and self-fulfilling prophecies: Knowns and unknowns, resolved and unresolved controversies. Personality and Social Psychology Review, 9(2), 131-155. קישור
- 3.וינינגר, א. (2025). נתונים על נשירת תלמידים חרדים ממערכת החינוך. הכנסת, מרכז המחקר והמידע (28 במאי 2025), לבקשת ועדת החינוך, התרבות והספורט. קישור
- 4.פלק, א., ברנדר, ד., ואור שרביט, ז. (2023). בני נוער וצעירים חרדים בסיכון - צרכים ומענים: סקירת ספרות (RR-972-23). מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל, בהזמנת מינהל של"ם במשרד הרווחה והביטחון החברתי. קישור
- 5.Bandura, A. (1977). Self-efficacy: Toward a unifying theory of behavioral change. Psychological Review, 84(2), 191-215. קישור
- 6.Usher, E. L., & Pajares, F. (2008). Sources of self-efficacy in school: Critical review of the literature and future directions. Review of Educational Research, 78(4), 751-796. קישור
- 7.Brummelman, E., Thomaes, S., Orobio de Castro, B., Overbeek, G., & Bushman, B. J. (2014). "That's not just beautiful - that's incredibly beautiful!": The adverse impact of inflated praise on children with low self-esteem. Psychological Science, 25(3), 728-735. קישור
- 8.Mueller, C. M., & Dweck, C. S. (1998). Praise for intelligence can undermine children's motivation and performance. Journal of Personality and Social Psychology, 75(1), 33-52. קישור
- 9.Bandura, A., & Schunk, D. H. (1981). Cultivating competence, self-efficacy, and intrinsic interest through proximal self-motivation. Journal of Personality and Social Psychology, 41(3), 586-598. קישור