מאמרים · רעיונות מהמחקר החינוכי
גישה מבוססת חוזקות
טריפל מייקר מפעיל קורסים במגוון רחב של תחומים, בתוך מסגרות חינוך חרדיות לנוער בסיכון. כל קורס בנוי ממפגש שבועי של שעתיים, לצד הלימודים הרגילים במוסד. הקורסים מבוססים על מודל משולש ההעצמה, שבבסיסו היכולות והיצירתיות של הנער, ובקודקוד העליון הדימוי העצמי שלו, שהוא יעד מרכזי של העבודה. בסדרה הזו אנחנו מציגים ארבעה רעיונות מהמחקר החינוכי, ואיך אנחנו מיישמים כל אחד מהם בקורסים. הסקירה הזו עוסקת בנקודת המוצא של העבודה, החוזקות של הנער.
בעבודה עם בני נוער קל להתחיל מהקשיים, כמו מה הנער אינו יודע ואילו התנהגויות שלו מפריעות למסגרת. גם המחקר נטה לכיוון הזה. פיטר סקיילס, פיטר בנסון ויוג'ין רולקפרטיין מ-Search Institute בארצות הברית כותבים שרוב המחקר על גיל ההתבגרות מתמקד בסיכונים ובקשיים, ושתחום מחקר חדש יותר עוסק בצמיחה של בני נוער.1
החוזקות כנקודת מוצא
הגישה מבוססת החוזקות התפתחה בעבודה הסוציאלית, ודניס סאליבי היה מהבולטים שכתבו עליה.2 היא מתחילה ממה שהאדם יודע לעשות ומהמשאבים שכבר יש לו, ולא מהבעיה. הקשיים אינם מוזנחים, אבל העבודה עליהם נעשית מתוך תחום שבו האדם כבר מצליח. בקורסים שלנו אנחנו מיישמים את העיקרון הזה כך שהנער לומד בתחום שמתאים לחוזקות שלו, ומשם מתקדם ברצף של הצלחות קטנות עד אירוע השיא.
כיוון דומה צמח גם בחקר גיל ההתבגרות, בתחום שנקרא התפתחות חיובית של נוער. פרופ' ריצ'רד לרנר ועמיתיו בדקו כ-1,700 תלמידי כיתה ה' בארצות הברית, ומצאו תמיכה במודל של חמש תכונות של התפתחות חיובית, והן מסוגלות, ביטחון, קשר, אופי ואכפתיות. גם התכונות האלה וגם השתתפות בתוכניות נוער בקהילה נמצאו קשורות לתרומה של הילדים לקהילה.3 סקיילס ועמיתיו סקרו 1,817 בני חמש עשרה במדגם ארצי בארצות הברית. הם מצאו שבני נוער מצליחים יותר כשיש להם שלושה דברים יחד, תחום שמעניין אותם לעומק, תחושה שיש להם מה לתרום, ומבוגרים והזדמנויות שתומכים בהם.1 קורס שמחבר את הנער לתחום שמעניין אותו, בתוך קבוצה ועם מורה קבוע, ומסתיים בהצגת התוצר בפני המשפחה והצוות, נועד לתת מענה לשלושת הרכיבים האלה יחד.
מה ידוע על התועלת
מטא-אנליזה של צ'וקאנל ועמיתים, על 24 ניסויים מבוקרים אקראיים בבני 10 עד 19 בתוכניות שמתקיימות מחוץ לשעות בית הספר, מצאה שלתוכניות להתפתחות חיובית של נוער יש השפעה קטנה אך מובהקת על הישגים לימודיים ועל הסתגלות נפשית, ושבני נוער בסיכון גבוה הרוויחו מהתוכניות פחות מבני נוער בסיכון נמוך.4 לכן בעבודה עם נוער בסיכון אנחנו לא מסתפקים בגישת החוזקות לבדה, ומשלבים אותה בליווי צמוד של המורה ובעבודה מעשית.
קושי ויתרון תלויים בסביבה
ג'ניפר פרדריקס ועמיתיה כותבות בסקירה שלהן שמקובל להניח שהמעורבות של תלמיד בלימודים אינה תכונה קבועה, אלא ניתנת לשינוי ומגיבה למאפייני הסביבה.5 כיוון דומה עולה ממחקר על תכונות שנחשבות בדרך כלל לקושי. ג'יין אן סדג'וויק ועמיתיה ראיינו מבוגרים מצליחים שאובחנו ב-ADHD, וזיהו אצלם תכונות חיוביות כמו מחשבה דינמית, אומץ ואנרגיה. לפי החוקרים, חלק מהתכונות האלה יכולות לשמש יתרון, ולא רק קושי.6
מניסיוננו, יש תכונות שנחשבות מפריעות בכיתה ומתגלות כיתרון בעבודה מעשית. נער עם הרבה אנרגיה מוצא את עצמו לעיתים קרובות בספורט, ונער סקרן מבחינה טכנית מוצא את עצמו בבנייה ובתיקון של דברים, בתלת מימד או במייקרים. לכן יש בתוכנית קורסים בתחומים רבים, מצילום ועד טכנולוגיה ובינה מלאכותית, לצד ספורט וחקלאות, כדי שכל נער יוכל למצוא תחום שמתאים לכישורים ולאופי שלו.
בהקשר החרדי
סקירת ספרות של מאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל (פלק, ברנדר ואור שרביט, 2023) מציינת שאנשי מקצוע רואים פוטנציאל בבתי ספר מקצועיים לבני נוער שמתקשים למצוא את מקומם בישיבה אך זקוקים למסגרת. הסקירה מציינת גם את המגבלות של בתי הספר האלה. הם דורשים משמעת לימודית ומיומנות גבוהה במתמטיקה ובתחום הטכני, דרישות שאינן מתאימות לכל בני הנוער, ולעיתים חסר להם שיתוף פעולה מצד ההנהגה המקומית בקהילה.7
טריפל מייקר אינו בית ספר ואינו מחליף את המוסד. הקורסים מתקיימים בתוך המוסד, ביוזמתו ובשיתוף עם ההנהלה שלו, לצד הלימודים. הם אינם דורשים ידע קודם, גם לא במתמטיקה או בתחום הטכני, וכל תחום נלמד מהבסיס.
איך זה מיושם בקורסים
לפני תחילת הקורסים המוסד מתאר לנו את התלמידים, והצוות שלו בוחר יחד עם כל נער את הקורס שמתאים לתחומי העניין ולחוזקות שלו. כך הנער לומד בתחום שבו הוא יכול להצליח, בלי לצאת מהמסגרת ומהקהילה שלו. במהלך הקורס הוא נדרש גם למיומנויות שאינן החוזקה הראשונית שלו, כמו עבודה בצוות, תכנון וניהול פרויקט, ואנחנו נשענים על ההצלחה שלו בתחום החזק כדי לפתח גם אותן.
מקורות
- 1.Scales, P. C., Benson, P. L., & Roehlkepartain, E. C. (2011). Adolescent thriving: The role of sparks, relationships, and empowerment. Journal of Youth and Adolescence, 40(3), 263-277. קישור
- 2.Saleebey, D. (1996). The strengths perspective in social work practice: Extensions and cautions. Social Work, 41(3), 296-305. קישור
- 3.Lerner, R. M., Lerner, J. V., Almerigi, J. B., Theokas, C., Phelps, E., Gestsdottir, S., Naudeau, S., Jelicic, H., Alberts, A., Ma, L., Smith, L. M., Bobek, D. L., Richman-Raphael, D., Simpson, I., Christiansen, E. D., & von Eye, A. (2005). Positive youth development, participation in community youth development programs, and community contributions of fifth-grade adolescents: Findings from the first wave of the 4-H Study of Positive Youth Development. Journal of Early Adolescence, 25(1), 17-71. קישור
- 4.Ciocanel, O., Power, K., Eriksen, A., & Gillings, K. (2017). Effectiveness of positive youth development interventions: A meta-analysis of randomized controlled trials. Journal of Youth and Adolescence, 46(3), 483-504. קישור
- 5.Fredricks, J. A., Blumenfeld, P. C., & Paris, A. H. (2004). School engagement: Potential of the concept, state of the evidence. Review of Educational Research, 74(1), 59-109. קישור
- 6.Sedgwick, J. A., Merwood, A., & Asherson, P. (2019). The positive aspects of attention deficit hyperactivity disorder: A qualitative investigation of successful adults with ADHD. ADHD Attention Deficit and Hyperactivity Disorders, 11(3), 241-253. קישור
- 7.Falk, A., Brender, D., & Or Sharvit, Z. (2023). בני נוער וצעירים חרדים בסיכון - צרכים ומענים: סקירת ספרות (RR-972-23). מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל, בהזמנת מינהל של"ם במשרד הרווחה והביטחון החברתי. קישור